איך לשווק את הספר שלך בתקשורת (ולא רק במדורי הספרות)
אני עובדת בעיתונות מזה 30 שנה. הייתי סגנית עורכת מגזין "לאשה", עורכת ראשית של מגזין "מנטה" ועורכת של המוספים "זמנים מודרניים" ו"זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות". בתפקידי הנוכחי אני כותבת ועורכת תוכן שיווקי במגזין "לאשה" ועורכת ספרים.
במהלך השנים צברתי ידע על מה שנחוץ כדי לקבל סיקור תקשורתי ויחסי ציבור לספר שלכם, והנה הוא כאן לפניכם:
מדורי הספרות: הגביע הקדוש של עולם הספרים
אין ספק שמאוד יוקרתי ומרגש להיכנס למדורי הספרות של "ידיעות אחרונות", "הארץ", "לאשה" וכו', אבל הפונים הם רבים והמקום הוא מועט. אפשר ליצור הד תקשורתי לא פחות, ואולי אף יותר, גם בערוצים אחרים. כתבתם רומן ויש לכם סיפור חיים מעניין? הוצאתם ספר ילדים על גירושים מניסיונכם האישי? כתבתם ספר עיון על איך להרגיש טוב עם עצמכם בלי לעשות דיאטה? יש לזה קהל.
בררו היטב למי אתם צריכים לפנות כדי להציע את הספר שלכם לסיקור
כוח אדם בגופי תקשורת זה עניין נזיל ביותר. מי שתחקר אתמול את תוכנית הבוקר שמעניינת אתכם, מתחקר משבוע הבא את חדשות אחר הצהריים. זה אומר שאתם חייבים לעשות עבודת בילוש טובה ולאתר בשמם את נושאי התפקידים אליהם אתם רוצים לפנות. במגזינים כמו "לאשה" או "מנטה" שמות העורכים והעוסקים במלאכה רשומים בעמוד הקרדיטים בתחילת הגיליון. בטלוויזיה תמצאו את שמות העורך והמפיק בסוף התוכנית (היו ערניים. זה חולף תוך שניות). והכי טוב: להתקשר למערכת ולברר את שמו של בעל התפקיד הרלבנטי לכם.
ככה תבואו אליהם טוב ולא תעצבנו אותם
ואם אתם כבר אתם על הקו, בררו עוד שני דברים חשובים: 1. מי במערכת אחראית על הצעות של נושאים. 2. איך היא רוצה לקבל את המידע. כדי שלא תהיו במתח, אגיד לכם כבר עכשיו איך הן מעדיפות לא לקבל: בהודעת טקסט, בפנייה אישית באינסטגרם / טוויטר / פייסבוק ובשיחת טלפון. בגופי התקשורת הגדולים העומס על העוסקים במלאכה רב מאוד. מדי יום מגיעות פניות רבות ליחסי ציבור, לעיתים אפילו עשרות ביום, והעורכים צריכים להתייחס אליהם במקביל לגודש משימות רב. הדברים הבאים מעוררים אנטיגוניזים ומומלץ לא לעשות: 1. להתקשר להציע כתבה. 2. להתקשר אחרי שעה לשאול האם קיבלו את ההצעה לכתבה. 3. לפנות אליהם באופן אישי באינסטגרם, בטוויטר או בפייסבוק.
מה כן לעשות: לשלוח מייל (אחרי שביררתם למי שולחים).
שלחו את ספרכם על פני המים
אתם אוחזים בהתרגשות אין קץ בפרי בטנכם, הספר שעבדתם עליו והשקעתם בו את כל כולכם, ואתם רק רוצים שכולם יקראו ויהנו ממנו. זה מהצד שלכם. מהצד של כלי התקשורת מדובר בעוד ספר מבין עשרות שהם מקבלים מדי חודש, רובם לא נפתחים בכלל. מה עושים? מכינים מכתב מלווה שהוא לא פחות מפצצה. ובשביל זה אתם צריכים למצוא זווית מעניינת. שימו לב: אם יש לכם סיפור מעניין וזווית טובה תוכלו להכניס סיקור על הספר שלכם לא רק במדורי הספרות.
החיפוש אחר הזווית המושלמת
מה שאני כותבת עכשיו רלבנטי בעיקר לספרי עיון, השראה והדרכה, ופחות לספרי פרוזה, ילדים ושירה. ליתר דיוק: זה נכון לכולם. כולם צריכים למצוא זווית מעניינת, אבל בפרוזה, ספרי ילדים ושירה זה מסובך יותר.
אז ככה: זה לא מספיק לכתוב: "הוצאתי ספר ואני רוצה שתכתבו עליו". אתם צריכים למצוא מה מעניין את הקורא של המכתב. והקורא שלכם מעוניין לעניין את הקוראים שלו. אז תנו לו את זה. דוגמה: סופרת שעבדתי איתה, ד"ר שירלי הרשקו, הוציאה ספר מצוין על הפרעת קשב וריכוז בגיל מבוגר, שנקרא "אנשי הקשב". בפנייה שלה לאמצעי התקשורת היא לא הסתפקה בכתיבה על הספר אלא גם הוסיפה זווית מעניינת: איך לנהל את הזמן כשיש לך הפרעת קשב וריכוז. מפה לשם היא הופיעה כבר שלוש פעמים בתוכנית הבוקר הנצפית של פאולה וליאון.
מה הזווית שלכם? עברו על תוכן העניינים של הספר בעיניים של קורא / איש תוכן. מה בולט לכם? מה נראה לכם שיקבל הכי הרבה תגובות בפייסבוק? את זה תציעו.
המתכון להצעה מנצחת לכתבה / ראיון
א. תכתבו עד עמוד בודד עם שוליים רחבים, ברווחים של שורה וחצי ובפונט בגודל 12-14.
ב. הציגו את עצמכם בקצרה, אבל בגאון. זה לא הזמן להצטנע.
ג. צטטו ציטוט חזק מהספר.
ד. הציגו את הזווית הייחודית לסיקור. מצטיינים יציגו שלוש זוויות. זכרו: הזווית לעולם לא תהיה מה שטוב לכם ותמיד תהיה מה שטוב לקוראים / מאזינים / צופים. איש התקשורת לו אתם כותבים צריך לעניין את הקורא. עזרו לו לעשות את זה.
ה. אל תשכחו לצרף פרטי קשר מלאים.
ו. לכל גורם מסקר הכינו מסמך משלו בהתאם לתחום הסיקור.
אל תשרפו את עצמכם
הכירו את מילת הקסם של התקשורת: ראשוניות. דבר ראשון שאשת תקשורת שתתעניין בהצעה שלכם תשאל: האם התראיינת בכלי תקשורת אחרים? אם התראיינתם לאתר / מגזין / תוכנית שמתחרה בגוף התקשורת אליו פניתם, רוב הסיכויים שהם לא ירצו לראיין אתכם. ככל שכלי התקשורת נחשב ומצליח כך הוא ירשה לעצמו לדרוש ראשוניות. נשמע מסובך? כי זה באמת מסובך. אז מה אתם יכולים לעשות? הכינו רשימה של חמשת כלי התקשורת (אתרים, טלוויזיה, רדיו, עיתונים), שאתם הכי רוצים להגיע אליהם. פנו למקום מספר 1. התקבלתם? מעולה. לא? פנו למספר 2, וכך הלאה. תוך כמה זמן אפשר לצפות לתשובה? אם לא חזרו אליכם אחרי שבוע, פנו שוב.
יש גבול למה שמדיה יכולה לעשות
הספר של נ' היה פצצה סקסית שהתקשורת אוהבת לאהוב. אשת יחסי הציבור שלה השיגה לה בוננזה: ראיון מקיף אצל כוכבת על בכלי תקשורת הפופולרי בישראל בחג הכי פופולרי בשנה. חלום! לשם כך היא הייתה צריכה לחכות חודשיים(!) וכמובן לשמור על בלעדיות. ואכן, המערכת קיימה את הבטחתה ונ' קיבלה סיקור בולט ומושקע. אבל… לא הייתה לזה שום השפעה על המכירות של הספר. כך שגם ראיון החלומות בפלטפורמת החלומות לא בטוח יביא לחשיפה שאתם רוצים. צריך לעשות תיאום ציפיות ואולי לחלק את הביצים לכמה סלים.
ברומא התנהגו כרומאים
בכל כלי תקשורת נהוגים כללים קצת שונים לגבי קידום ויח"צ, וסביר להניח שאתם לא מכירים אותם. עשו שיעורי בית. צפו במספר תוכניות, הקשיבו למספר תוכניות רדיו, קראו היטב את המוסף / מגזין / אתר אליו אתם מכוונים, ואז תשאלו. שאלו את התחקירנים בטלוויזיה: "האם אפשר להיכנס לאולפן עם הספר?" "האם המנחים יכולים להחזיק את הספר ביד?" שאלו את העורכת בעיתון: "האם אפשר להכניס תמונה של הספר?" שאלו את עורך המדור הרלבנטי באתר: "האם אפשר להכניס את שם הספר לכותרת המשנה?"
יש עוד הרבה דרכים לתקשר את הספר שלכם
גם אם לא תצליחו לקבל כתבה או ראיון בכלי התקשורת הממוסדים וגם אם כן – אל תשכחו את העולם השלם הפרוס לפניכם – עולם הניו מדיה. פודקאסטים – אחד שאתם בעצמכם תפתחו או כאלה שתתראיינו אליהם – צוברים תאוצה ומתגלים כיעילים מאוד לשיווק אורגני. ועוד לא דיברנו על בלוגים, פתיחת קהילה או כתיבה בקהילות קיימות, לייביים בפייסבוק (כמראיינים או כמרואיינים), שליחת הספר לסוקרים ומשפיעי דעת קהל ועוד. בקיצור, כמו שאימא שלי הייתה אומרת: לא אלמן ישראל.
