חינם מעורכת ספרותית: צעדים פשוטים (יחסית), שישדרגו פלאים את הספר שלכם

כתבו. אל תחכו למוזה
הנה דבר שלמדתי מיובל אברמוביץ', שפרסם כבר 17 ספרים ועוד ידו נטויה: אין דבר כזה מוזה. שכחו מזה. החליפו את המילה מוזה במילה משמעת. איך היא מתגלגלת לכם על הלשון? כדאי שתתרגלו אליה כי זה מה שנדרש מכם. פשוט לשבת על הכיסא ולכתוב – פעמיים בשבוע או כל יום, מה שתחליטו – העיקר שתכניסו את זה ליומן ותייחסו לזה כאל משימה בסדר היום. זה יקפיץ את התפוקה שלכם פלאים.

צרו שלד לספר
הסעיף הזה רלבנטי בעיקר לכותבים של ספרי עיון והדרכה, אבל בהמשך אתייחס גם לכותבי פרוזה.
יש לכם רעיון בראש ואתם תוהים איך יצא ממנו ספר? הכינו שלד. כך תוודאו מצד אחד שאמרתם את כל מה שאתם רוצים לומר ומצד שני שלא תחזרו על עצמכם.
בשלב ראשון העלו על הכתב את כל הרעיונות שלכם: מחשבות, מראי מקום, תיאוריות. בשלב השני עושים סדר – מסדרים את הטקסט בנקודות ברצף הגיוני. התוצאה שמתקבלת היא תוכן העניינים של הספר, שלאורו תכתבו בראש יותר שקט .כמובן שאפשר להוסיף ולגרוע סעיפים.
מי שמתקשה לעבוד מסודר יכול לכתוב ולכתוב ובסיום הכתיבה ליצור את השלד ולבדוק מה מצבו.
ומה לגבי סופרים עלילתיים? אפשר בהחלט ליצור שלד של עלילה עם נקודות מרכזיות, אבל סופרים רבים לא יודעים מראש מה תהיה העלילה אלא זורמים עם מה שעולה בכתיבה. גם במקרה כזה אפשר להכין שלד בדיעבד.

כתבו בלי לדאוג למכסת המילים
כולם רוצים ספר עבה ונאה, אבל הרי לא תקשקשו סתם רק כדי לעבות את הספר שלכם, נכון?
כתבו את כל מה שיש לכם על הלב וכשתסיימו תמצאו את הפתרונות הנכונים לכם.

המשיכו לכתוב גם כשאתם סובלים מחרדת כתיבה
אתם כותבים פוסטים משעשעים ויודעים גם לכתוב רציני; אתם אמונים על כתיבת ברכות מרגשות והחיבורים שלכם בתיכון היו לשם דבר בקרב המורות;
אבל עכשיו, כשאתם יושבים לכתוב ספר, המילים נאלמות כל מה שאתם כבר כן כותבים נשמע לכם עילג, והשפה הקולחת והזורמת שלכם הופכת למליצית, אבל לא בקטע טוב? – ברוכים הבאים לעולם חרדת הביצוע של כתיבת ספר. מאמינים שטקסט בספר חייב להיות מושלם? מרגישים שהשפה שלכם לא עשירה מספיק? חוששים שאתם לא מעניינים? כן. אלו הסימפטומים.
מה עושים? א. דברו עם העורכת הספרותית שלכם. היא תוכל לעזור לכם לחלק את מטלת הכתיבה למשימות קטנות שיהיה לכם קל יותר לסיים ולצבור הצלחות. ב. המשיכו לכתוב מתוך משמעת פנימית. כתבו ומחקו… כתבו זבל – אבל כתבו, כדי לחזור לעניינים. חרדות כאלה באות והולכות, וצריך פשוט לעבור אותן בעשייה.

אל תמחקו
האם גם אתם מוכרחים לעבור על כל הטקסט מדי יום, לערוך, למחוק ולשפר? אז נסו את הגישה הבאה: בשלב הראשון של העבודה על הספר אתם רק כותבים, לא עורכים. לא חוזרים לאחור – ממשיכים קדימה כל הזמן. אם יש לכם מחשבות ותובנות – כתבו אותן כדי שלא תשכחו. בשלב הבא אתם קוראים את הספר מתחילתו עד סופו ורק אז עורכים אותו. לא תאמינו כמה זמן ואנרגיה יתפנו לכם.

היו אתם העורכים של עצמכם
יצא לכם להתאהב בטקסט שכתבתם? איזו הרגשה טובה זו! אבל האם הוא באמת כל כך אדיר? איך תדעו? רבים משאירים את התשובה לשאלה הזו לשיפוטה של עורכת הספר, אבל אתם יכולים לעשות זאת בעצמכם. איך? בשתי פעולות פשוטות: א. להדפיס את הטקסט ולקרוא אותו על הנייר. ב. לקרוא את הטקסט שוב, בקול רם. בשתי הפעולות הפשוטות הללו אתם מעלים את ההתייחסות שלכם מהבטן (התייחסות רגשית) למוח (קול ההיגיון). אם הטקסט ישרוד את המבחן הזה, סיכויים טובים שגם העורכת תחשוב שהוא נהדר.

שנו על זה לילה או 180 לילות
המהדרין יאמרו לכם: בסיום כתיבת הספר קחו הפסקה ואפסנו אותו במגירה למשך שלושה חודשים עד חצי שנה, ורק בסיומם קראו אותו שוב. גם אם אין לכם אורך נשימה כזה, חשוב שתישנו על הספר הגמור חודש ותחזרו אליו בעיניים רעננות.